"אחריות כבדה מוטלת על כל מי שבא להחליט על הגשת כתב אישום פלילי נגד אדם, בייחוד בעבירות בעלות אופי חמור ועבירות שיש עמן קלון. יש אשר אפילו זיכוי בדין, אין בו כדי לתקן נזק, שנגרם מתוך אישום שלא היה צידוק להגישו. הגם שכל נאשם מוחזק חף מכל עבירה, ואף יהיה לו 'יומו בבית-המשפט' להתגונן כלפי האשמה המיוחסת לו, אין להתעלם מכך כי הליכי משפט דרכם להתמשך ולהסתעף, ולא אחת אף להתפרסם, ויש עמם לא אחת גם משום עינויי דין."
פסקה זו פותחת את הנחיות היועץ המשפטי לממשלה – טיעון לפני הגשת כתב אישום פלילי (שימוע) [הנחיה 4.3001 (51.015), 1 יולי 1991, עדכון: נובמבר 2008].
החלטה בדבר הגשת כתב-אישום כנגד אדם, הינה החלטה כבדת משקל העשויה להשפיע רבות על חשוד ועל משפחתו, בין אם זוכה בסופו של יום ובין אם הורשע בדין. בעבר הלא מאד רחוק, הליך שימוע לפני הגשת כתב אישום היה בעיקר מנת חלקם של שועי הארץ, חברי כנסת ומכובדים אחרים שנחשדו בפלילים. עם השנים עוגנה זכות השימוע בחוק סדר הדין הפלילי ומעניקה לחשוד בעבירה מסוג פשע (עבירה שהעונש הקבוע בצידה עולה על 3 שנות מאסר) אפשרות לפנות ליחידה החוקרת ולשכנעה להימנע מלהגיש נגדו כתב-אישום.
על-פי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי שכותרתו "יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע", על רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה לשלוח לחשוד הודעה על זכותו להליך שימוע. יש לכך מספר חריגים: כך למשל אם החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות כי קיימת מניעה ליידע חשוד או למשל אם מדובר במי שבאותה העת נתון במעצר והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.
עם קבלת הודעת היידוע רשאים החשוד או עורך-דינו לפנות בכתב בתוך 30 ימים מיום קבלתה לרשות התביעה בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום. לעיתים מתקיים הליך שימוע בעל-פה בעת פגישה במשרדי התביעות או הפרקליטות.
הפסיקה בישראל ביטלה, במקרים מסויימים, כתבי אישום שהוגשו בהעדר יידוע החשוד כדין, ובמקרים אחרים התאפשר "שימוע בדיעבד" כאשר כתב-האישום תלוי ועומד כנגד הנאשם.
בית-המשפט העליון בבש"פ 984/10 התייחס בחודש פברואר 2010 לסוגיית העדר שימוע בעניינו של קטין. וכך קבעה, בין היתר, כב' השופטת פרוקצ'יה בהחלטה:
"זכות השימוע נתונה לחשוד בשלב שבו טרם הוגש נגדו כתב אישום, ולא לאחר הגשתו. אין דומה שימוע ביחס לכתב אישום שטרם הוגש, לשימוע הנערך לאחר הגשתו. אין דומה שימוע לפני מעשה, לשימוע בדיעבד, בעוד כתב אישום תלוי ועומד. מאחר שבמקרה זה השימוע ייערך בעוד כתב האישום עומד בעינו, נדרשת פתיחות מיוחדת מצד גורמי התביעה להאזין לטיעוני העורר, ולהעריך את מלוא משקלם, על מנת שהליך השימוע במקרה זה לא ישמש מס שפתיים בלבד מאחר שכתב אישום ממילא תלוי ועומד כנגד העורר. ראוי כי השימוע יהווה הליך טיעון ממשי שיביא להערכה מחודשת של מלוא השיקולים הרלבנטיים בידי התביעה, תוך נכונות להאזין לדברים בנפש חפצה ומתוך פתיחות לקלוט ואף להשתכנע, במקום שיש בדברים ממש…" (ההדגשות אינן במקור – א.ג.)
אין ספק כי מדובר בזכות מהותית היכולה להשפיע רבות על ניהול ההליך הפלילי ועל עתידו של אדם. יש להתייחס להודעת היידוע בכובד ראש ומומלץ להיוועץ בעורך-דין העוסק בתחום הפלילי באשר לאפשרויות השונות העומדות בפני החשוד.
משרדנו מעניק ייעוץ משפטי ומייצג חשודים בהליך שימוע מול הפרקליטות ויחידות התביעות.