סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי קובע, כי חייל שנעדר משירותו בצבא ("או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה") – דינו מאסר שלוש שנים (זהו העונש המקסימלי הקבוע בצד עבירה זו), אלא אם כן הוכיח החייל שהיה לו היתר או הצדק סביר אחר להיעדרות. עבירת ההעדרות מן השירות שלא ברשות תדון בפני בית-דין צבאי או משמעתי, בהתאם לנסיבות שונות ובהן משך ההעדרות.
בשפת היומיום היעדרות זו מכונה "עריקות", אולם עבירת העריקה הקבועה בסעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי, הינה עבירה אחרת שהעונש המקסימלי הקבוע בצידה הינו 15 שנות מאסר, כאשר המונח עריקה מוגדר כ"העדר מן השירות בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לצבא".
ההעדרות מסתיימת, למשל, כאשר החייל מתייצב מרצונו או אם הוא נעצר/נלכד.
היחידה המטפלת בתחום זה נקראת פרקליטות עריקים, והיא זו שמגישה כתבי אישום בגין העדרות, אך תעשה כן לאחר שתיגבה מהחייל אמרה מסודרת בה הסביר מדוע נעדר מן השירות. באם מדובר בהעדרות ראשונה ומתקבלת החלטה להגיש כתב-אישום כנגד החייל – כתב-האישום יוגש לבית הדין הצבאי על-פי רוב אם החייל נעדר מהשירות 45 ימים ומעלה.
כאשר בית-משפט דן בעניינו של חייל שנעדר מן השירות שלא ברשות, נשקלים שיקולים שונים המשפיעים על ההחלטה בעניינו, לדוגמא: האם מדובר בהיעדרות ראשונה, מהי סיבת ההיעדרות, חוות-דעת מפקדי החייל, מעשיו של החייל בזמן ההיעדרות, האם החייל התייצב מרצון או שמא נעצר, מהו מצבו האישי והמשפחתי של החייל, המשך שירותו, עבר פלילי ומשמעתי וכדומה.
בין כותלי הכלא הצבאי קיימת תוכנית הנקראת גחל"ת (גיבוש תכניות חזרה לשירות תקין) שמטרתה לבחון עם החייל את הסיבות שהביאו להעדרותו ולהמליץ לגבי המשך שירותו, שיבוצו או שחרורו.