לפניכם רשימת מושגים ומונחים שימושיים שיעזרו לכם להבין טוב יותר את המתרחש בין כתלי בית-המשפט.
עבירה שעונש המאסר המקסימלי הקבוע בצידה לא עולה על 3 חודשים.
עבירה שעונש המאסר הקבוע בצידה עולה על 3 חודשים אך אינו עולה על 3 שנים.
עבירה שנקבע לה עונש מאסר של מעל 3 שנים.
הסוציולוג אדווין סטרלנד הגדיר לפני למעלה מ-70 שנה את עבירות הצווארון הלבן כעבירה של אדם מכובד ממעמד חברתי גבוה המבוצעת במהלך עיסוקו המקצועי. כיום אין הגדרה מוסכמת וממצה אחת לעבירות צווארון לבן, וניתן לומר כי המדובר תחום משפטי רחב הכולל קשת רחבה של עבירות, כדוגמת עבירות כלכליות (עבירות מס, עבירות ניירות ערך, שימוש במידע פנים), עבירות בשירות הציבורי (מרמה והפרת אמונים; גניבה בידי מורשה, שוחד) ועבירות מחשב. יש המגדירים עבירות צווארון לבן על-פי סוג העבירה ואחרים מגדירים על-פי מיהותו של החשוד או הנאשם (עורך-דין שהואשם בעבירת איומים כלפי חמותו, רואה חשבון שתקף את שכנו, רופא שגרם לחבלה חמורה למטופל עקב רשלנות…).
אדם שנחקר תחת אזהרה (או עתיד להיחקר) בחשד לביצוע עבירה פלילית, וטרם הוגש כנגדו כתב-אישום.
אדם שהוגש כנגדו כתב-אישום.
דיון בו על הנאשם להשיב לכתב-האישום שהוגש נגדו. בתחילת המשפט יקריא בית-המשפט את כתב האישום לנאשם ויסביר לו במידת הצורך את תוכנו. אולם אין חובה לעשות כן אם הנאשם מיוצג על-ידי סניגור אשר הודיע לבית-המשפט כי הקריא לנאשם את כתב האישום והסביר לו את תוכנו.
לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם להעלות טענות מקדמיות שונות כדוגמת חוסר סמכות (מקומית/עניינית), פגם או פסול בכתב האישום, חסינות, התיישנות, הגנה מן הצדק ועוד. אם הנאשם לא העלה טענה בדבר חוסר סמכות מקומית או טענה בדבר פגם או פסול בכתב המשפט בתחילתו של המשפט, לא יוכל לטעון אותן בשלב אחר של המשפט, אלא רק אם קיבל את רשות בית-המשפט לכך. לגבי יתר הטענות המקדמיות – יכול הנאשם להעלותן בשלב אחר של המשפט (סעיפים 149-151 לחוק סדר הדין הפלילי).
"במקום אחר הייתי". טענת הנאשם (במועד התשובה לאישום) לפיה במועד ביצוע העבירה המיוחסת לו כלל היה במקום אחר. בית-המשפט יסביר לנאשם כי אם ברצונו להעלות טענת אליבי, עליו לעשות כן באופן מיידי (אלא אם בית-המשפט ראה שאין מקום לטענה זו) ויסביר לנאשם את תוצאות ההימנעות מלעשות כן (סעיף 152 לחוק סדר הדין הפלילי).
עם תום פרשת התביעה רשאי הנאשם לטעון לזיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה לאשמתו. לאחר מתן אפשרות לתובע להשמיע את דברו בענין, יכול בית-המשפט לזכות את הנאשם או לדחות את הטענה. אם דחה בית-המשפט את הטענה – תחל פרשת ההגנה (סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי).
בית-משפט אשר הרשיע אדם ולא הטיל עליו עונש מאסר בפועל רשאי לחייב את הנידון בצו שיעשה פעולה או שירות לתועלת הציבור. רכיב זה ייעשה בשעות הפנאי של הנידון וללא שכר, למשך תקופה, למספר שעות ובהתאם לתכנית ועל-פי החלטת בית-המשפט. צו שירות לתועלת הציבור יכול להינתן גם לאדם שביצע עבירה אך לא הורשע בדין (במקרה של הליך שהסתיים בבית-המשפט ללא הרשעה) (סעיף 71א לחוק העונשין).
היועץ המשפטי לממשלה רשאי לעכב הליכי משפט בכל שלב לאחר הגשת כתב-אישום כנגד אדם ולפני הכרעת-הדין בעניינו. משמעות החלטה על עיכוב הליכים הינה הפסקת ההליכים המשפטיים באותו עניין. יחד עם זאת ניתן לחדש את ההליכים כל עוד לא עברו 5 שנים מיום העיכוב (בעבירת פשע) או שנה (בעבירת עוון). הליכים שעוכבו, חודשו ועוכבו בשנית – לא יחודשו יותר.
לאחר הגשת כתב אישום ולפני גזר-הדין רשאי בית-המשפט, מיוזמתו או לבקשתו של תובע, להתלות את ההליכים כנגד נאשם, אם לא ניתן להביאו להמשך משפטו. ניתן לחדש הליכים שהותלו אם ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו ואם התובע הודיע בכתב לבית-המשפט על רצונו לחדש את ההליכים. בית-המשפט אשר חידש את ההליכים כנגד נאשם רשאי להמשיך לדון מן השלב אליו הגיע לפני התליית ההליכים (סעיף 94א(א) ו-(ב) לחוק סדר הדין הפלילי).
ככלל, המדינה היא זו המאשימה במשפט הפלילי והיא מיוצגת על-ידי תובע מטעמה. יחד עם זאת, רשאי כל אדם להגיש קובלנה לבית-המשפט ולהאשים אחר בעבירה מתוך רשימה מצומצמת של עבירות מסויימות (למשל: איומים, תקיפה הגורמת חבלה ממשית, הסגת גבול כדי לעבור עבירה; עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות ועוד). הגשת קובלנה נגד עובד מדינה בגין מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו דרושה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה (סעיפים 68-73 לחוק סדר הדין הפלילי). השנה הוגש תזכיר חוק המציע לבטל את הליך הקובלנה הפלילית.
כל בעל דין רשאי לבקש מבית-המשפט העליון לקיים דיון נוסף, ונשיא בית-המשפט העליון או שופט אחר רשאי להיענות לבקשה שכזו אם ההלכה שנפסקה בבית-המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית-המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בענין יש לקיים דיון נוסף. כמו-כן בענין שפסק בו בית-המשפט העליון בהרכב של 3 שופטים, רשאי בית-המשפט להחליט עם מתן פסק-הדין, כי בית-המשפט העליון ידון בעניין זה בדיון נוסף בהרכב של 5 שופטים או יותר (סעיף 30 לחוק בתי המשפט).
ניתן לקיים משפט חוזר בעניין פלילי שנפסק באופן סופי, אם מתקיימת אחת מהעילות הבאות: א. נפסק, כי ראיה מהראיות שהובאו הינה שקרית או מזויפת ואלמלא ראיה שכזו תוצאות המשפט היו משתנות לטובת הנידון. ב. הוצגו ראיות או עובדות חדשות המשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון. ג. אדם אחר הורשע בביצוע אותה מעשה העבירה, ונראה על-פי נסיבות שנתגלו במשפטו של האחר, כי מי שהורשע לראשונה לא ביצע את העבירה. ד. יש חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין; הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון וליועץ המשפטי לממשלה. אם הנידון נפטר – הרשות לבקש משפט חוזר תהיה נתונה גם לבן זוגו, לצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו (סעיף 31 לחוק בתי המשפט).
עצור, אדם ששוחרר בערובה וכן תובע רשאים לפנות לבית-המשפט בבקשה לעיון חוזר בענין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי שחרור בערובה. בקשה לעיון חוזר תוגש כאשר נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או אם עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה. כמו-כן, אדם אשר מוחזק במעצר בשל אי יכולתו להמציא ערובה, רשאי לפנות בכל עת לבית-המשפט בבקשה לעיון חוזר. בקשה לעיון חוזר מוגשת לאותה הערכאה שדנה בעניין (סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)).
אדם ששוחרר בערובה וכן תובע רשאים לערור על החלטת בית-משפט בענין הנוגע למעצר, שחרור, הפרת תנאי ערובה או להחלטה בבקשה לעיון חוזר. כמו-כן רשאי ערב לערור בענין ערבותו. הערר מוגש לבית-משפט שלערעור אשר דן בערר בדן יחיד (סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)).