הארכת מעצר

אדם עוכב על-ידי המשטרה, נעצר על-ידי שוטר או זומן לסור לחקירה. טרם חקירתו ראוי ורצוי מאד שייוועץ בעורך-דין פלילי ועל היחידה החוקרת ליידע אותו על זכותו הבסיסית והכה חשובה הזו. עם תום חקירתו תתקבל החלטה האם יש מקום למעצר החשוד, בהתחלה עד 24 שעות ואז יש להביאו בפני שופט או שיש מקום לשחררו בתנאים (למשל, חתימה על ערבות עצמית, מעצר בית של עד 5 ימים וכדומה).

ישנם שני מישורים עיקריים למעצרו של אדם: מעצר ימים ומעצר עד תום ההליכים והחוק המתווה את דיני המעצרים הוא חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996.

דיוני מעצרים מתקיימים בנוכחות החשוד/הנאשם ובא כוחו (למעט חריגים).

מעצר ימים

כשמו כן הוא, מעצר למספר מוגבל של ימים וזאת לצורכי חקירה וטרם הגשת כתב-אישום. עילות המעצר הן חשש לשיבוש מהלכי חקירה או משפט, מסוכנות הנשקפת מהחשוד (כלפי אדם, ציבור או סיכון בטחון המדינה) או בריחה מאימת הדין. כאשר אדם מובא להארכת מעצר בפני שופט, מוגשת לבית המשפט בקשת מעצר המפרטת את החשדות והעבירות שביצע לכאורה. עורך-דינו של החשוד מציג שאלות לטוען המעצרים ולמעשה חוקר אותו בחקירה נגדית ובסוף הדיון מסכם ומבקש להורות על שחרור החשוד או על צמצום משמעותי של ימי המעצר.

שופט המעצרים נחשף לחומר החקירה המוגש לעיונו (בשלב זה אין לסניגור אפשרות לעיין בתיק), בוחן האם קיים חשד סביר שהחשוד עבר עבירה, האם מתקיימת עילת מעצר ובהתאם לאמור מחליט האם יש מקום לעצור או לשחרר לחלופה שפגיעתה בחירותו של החשוד פחותה.

חשוב לציין, כי לא בכל מקרה בו אדם נעצר ומעצרו מוארך במסגרת מעצר ימים מחליטה רשות האכיפה בסופו של יום להגיש כתב-אישום. לעיתים בתום ימי המעצר (או קודם לכן) משוחרר החשוד ובהמשך מתקבלת החלטה, כי התיק כנגדו ייגנז.

מעצר עד תום ההליכים

בקשה לעצור אדם המוגשת בד-בבד עם הגשת כתב-האישום כנגדו. במסגרת הבקשה מתבקש בית-המשפט להורות, כי הנאשם יהיה מאחורי סורג ובריח עד אשר יסתיים משפטו. עילות המעצר בבקשה למעצר עד תום ההליכים הן מסוכנות, שיבוש, התחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר.

בשלב זה של ההליך זכאי הנאשם ובא-כוחו לעיין בחומר החקירה (בניגוד למעצר ימים) ולאור החומר נשמעים טיעונים בפני בית-המשפט (לדוגמא: טיעונים בדבר ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנאשם וטיעונים באשר לעילה).

הליך מעצר עד תום ההליכים מסומן בבית-המשפט באותיות מ"ת (מעצר תום הליכים) והינו הליך נפרד מהליך בו מודה אדם או כופר בעובדות כתב אישום.

זכות השימוע לא קמה לנאשם אשר במהלך מעצרו הוגש כתב-אישום כנגדו.

מעצר עד תום ההליכים מוגבל ל-9 חודשים, אולם בסמכות המדינה להגיש בקשות לבית-המשפט העליון להאריך את התקופה, כל פעם בעד 90 ימים (למשל, כאשר מנוהל הליך הוכחות לאחר שנאשם כפר והמשפט מתמשך ומתארך וטרם ניתנה הכרעת דין).

על החלטה בדיוני מעצר ימים או תום הליכים קיימת לשני הצדדים זכות להגיש ערר.

עו"ד פלילי הבקיא בדיני המעצרים, בחוק ובפסיקה הנוהגת יוכל במקרים רבים לסייע לחשוד או לנאשם בשלב המעצר (הן במעצר ימים והן במעצר עד תום ההליכים) ולפעול למען שחרורו לחלופה שאינה מעצר מאחורי סורג ובריח בשים לב גם לעובדה, כי לשחרורו של חשוד או נאשם לחלופה בזמן הליך המעצר משמעות מרחיקת לכת על המשך ההליך. 

למשרדנו ניסיון רב שנים בייצוג חשודים ונאשמים בהליכי המעצר, תוך שמירה קפדנית על זכויותיהם ורצון הלקוח.